:אני והקולנוע

כמו שאמר אלמודובר : "בפעם הראשונה שאתה רואה
מצלמה , בחיים לא היית כל כך בטוח שאתה והמכשיר הזה
"...נולדתם זה לזה

אפשר לומר שאולי מדובר בדבר החמקמק הזה שאפשר
לקרוא לו תחושת ייעוד , אני אוהבת קולנוע ותמיד מופלא
בעיניי המדיום הזה שגורם לי להיות יותר מדויקת, כמו שאמר
מרצלו מסטרוייני :" בתיאטרון משחקים עם הקול ואילו
בקולנוע עם העיניים". מופלא בעיניי להתמסר לפעולה שהיא
כל כך ספציפית אך הקלוז אפ מטעין אותה במשמעויות
נוספות והנה היא עולם ומלואו . רותי דייכס אומרת בספר שלה
על משחק מול מצלמה ,"הדבר שתמיד תוכלו לעשות טוב
יותר מכל אדם אחר הוא להיות עצמכם " וזה שוב הדבר
החמקמק הזה תחושת הייעוד כנראה שגורמת לי לרצות
לעבוד קשה ולעבוד הרבה כדי לספר סיפור של אישה
ועוד אישה וכל אחת וחייה היא עם צחוקה ובכייה וסבלה
והנאותיה ואולי מהעבר השני של המסך יש אישה שעוברת
סיפור דומה והיא בוכה וצוחקת ... דאגלס סירק מגדולי
הבמאים אמר על הקולנוע :"קולנוע הרי זה דם דמעות
אלימות שנאה מוות ואהבה, אינך יכול לעשות סרטים על
דברים אתה יכול לעשות סרטים אך ורק עם דברים .עם אנשים
,עם אור ,עם פרחים ,עם מראות,עם דם,עם כל אותם דברים
".נפלאים העושים את החיים ראויים לחיותם

בתקווה לעשות הרבה סרטים עם כל אותם דברים נפלאים
...העושים את החיים ראויים לחיותם